תוכן

ז) ובזה תבין ענין, מה שאמרו חז"ל, כל ג' כלבוד דמי, גם אמרו, ג' ראשונות חשובות כאחד, כי הלא שלשתם מסתלקות יחד בעת הפגם, ושלשתם באים יחד בעת התקון והתוספת, לפי שאם נאמר שאם הפגם קטן ויגיע עד השלישי שבהם, ויסתלק הוא, יישארו השנים האחרים, אין לך קלקול גדול מזה, להיות ח"ו פירוד בין הג' עליונות בעצמם, כי הוא פגם גדול מאד. נמצא שאי אפשר לומר שהשלשה עליונות שבו יבואו תחלה קודם התיקון, ויושרשו בו. כי לא יוכלו אח"כ, בעת פגם התחתונים להסתלק, ועי"כ יחרב העולם. גם אי אפשר לומר שיבואו שלשתם קודם התיקון ויושרשו בו, אמנם יבואו שלשתם נפרדים זה מזה, ע"ד שהיה בשש הקצוות כנז"ל, ונאמר שע"י כן לא יגיע הפגם בכל שלשתם, רק באחד מהם, כי אין לך פגם וקלקול גדול מזה, להיות ח"ו פירוד בשלשה עליונות החשובות כאחת. אבל שש קצוות שלו התחתונים, באו תחלה קודם התקון, והשרשו בו, לפי שאין הפגם מצוי כ"כ לעלות עד ז"א, כמו בנוק' כנז', ועם כ"ז כדי למעט ההיזק והפגם, באו נפרדים זה מזה, כדי שבעת הפגם, לא יופגמו כלם יחד, אבל יגיע הפגם בחלק אחר פרטי, המתדמה כפי ערך חטא התחתונים, ושאר החלקים לא יקבלו פגם, אע"פ שנשארים במקומם ואינם מסתלקים, לפי שבאו ונשרשו מתחלה שם כנזכר. והרי נתבאר סיבה, למה לא יצאו, (רק) ששת חלקי נקודת ז"א בלבד, ולמה יצאו נפרדים זה מזה.